ברטנורא על משנה בבא מציעא ב׳:ט׳

9 אֵיזוֹ הִיא אֲבֵדָה. שֶׁנִּכָּר בָּהּ שֶׁאֵין הַבְּעָלִים יוֹדְעִים שֶׁהִיא שָׁם:

10 אֵין זוֹ אֲבֵדָה. וְאֵינוֹ חַיָּב לְהַחֲזִיר, שֶׁמִּדַּעַת הִנִּיחוּהָ שָׁם:

11 רָצָה בֵּין הַכְּרָמִים. שֶׁמִּתְקַלְקְלִים רַגְלֶיהָ:

12 הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם. הַתּוֹרָה רִבְּתָה הֲשָׁבוֹת הַרְבֵּה:

13 לֹא יֹאמַר לוֹ תֶּן לִי סֶלַע. שֶׁזֶּה אוֹמֵר לוֹ, אִם עָשִׂיתָ מְלַאכְתְּךָ, הָיִיתָ מַרְבֶּה טֹרַח, עַכְשָׁיו לְפִי מַה שֶּׁטָּרַחְתָּ טֹל:

14 כְּפוֹעֵל בָּטֵל. כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִטֹּל וְלִפְחֹת מִשְּׂכָרוֹ לִבָּטֵל מִמְּלָאכָה זוֹ כְּבֵדָה שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּהּ וְלַעֲשׂוֹת בִּמְלָאכָה קַלָּה כָּזוֹ:

15 אִם יֵשׁ שָׁם בֵּית דִּין. אִם אֵינוֹ רוֹצֶה לִבָּטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ, שֶׁשְּׂכָרָהּ מְרֻבֶּה, מַה יַּעֲשֶׂה. אִם יֵשׁ שָׁם שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם מַתְנֶה בִּפְנֵיהֶם וְאוֹמֵר, רְאוּ שֶׁאֲנִי מִשְׂתַּכֵּר כָּךְ וְכָךְ, וְאִי אֶפְשִׁי לִבָּטֵל לִטֹּל שָׂכָר מֻעָט, אִם תֹּאמְרוּ שֶׁאֶטֹּל שְׂכָרִי מִשָּׁלֵם, אֲטַפֵּל בַּהֲשָׁבַת אֲבֵדָה זוֹ:

16 שֶׁלּוֹ קוֹדֵם. וּמַנִּיחַ אֶת הָאֲבֵדָה: